יום ראשון, 8 במאי 2011

הגענו לגרמניה

היום כולם מגיעים ומחר מתחילה התוכנית.
באיזשהו מקום הדחקתי את הנסיעה הזו, ההכנות הקדחתניות לארוע יום הזכרון שמתרחש כעת, התיאומים לנסיעה, כל אלו עזרו להדחיק את המחשבות על מטרת הנסיעה.
אז למה באנו? בודאי לא כדי להראות לפלסטינים כמה העם שלנו סבל ולהצדיק בכך דבר, וגם לא כדי לעשות השוואות למה שמתרחש כיום בשטחים, כי זה לא בר השוואה.
אני מנסה להבהיר לעצמי מה אני רוצה להשיג, ואני חושב שהדבר החשוב ביותר בשבילי הוא להבין מה קרה פה לפני עליית הנאצים ותוך כדי. האם זה יכול לקרות אצלנו? האם ליברמן הוא סימפטום של דברים שקרו כאן? האם שנאת הזרים והאלימות המילולית שחווינו בימים האחרונים בשיח על יום הזכרון, הם אינדקציה שאנחנו רק בתחילת המורד החלקלק?
ומה רוצים הפלסטינים להשיג בנסיעה? מחר אשאל את נור ונתחיל את המסע, גם ברחבי גרמניה וגם לתוככי הנפש.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה